א . האות - תפקידו , גווניו וסימניו מושג האות רווח בתיאולוגיה המקראית כאחת מדרכי הקומוניקאציה בין האל לבין בני האדם . עם זאת סבירה ההנחה , שהמושג הושאל מן המישור החילוני והותאם לצורכי תיאור מערכת היחסים בין האל וברואיו . דבריו של גונקל על מושג "אות הברית , " המופיע בבראשית ט , ח יז , רלוואנטיים להבנת תפקיד האות . לטענתו , האות הוא אובייקט או אירוע שבאמצעותו לומד האדם להכיר , לזכור או להבחין במהימנות של משהו . הגדרה זו רומזת לעובדה שעיקר החשיבות אינה באות כשלעצמו , אלא בפונקציה שלו ובמשמעותו . האותות מכוונים את ההבנה , מבססים את הידיעה ומשמשים מניע להתנהגות זו או אחרת . כך , למשל , האותות שקיבל משה מה' שימשו לשכנע את העם היושב במצרים כי משה הוא שליח ונציג לגיטימי של אלוהים : "והיה אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון והאמינו לקל האת האחרון והיה אם לא יאמינו גם לשני הא י תות האלה ולא ישמעון לקלף ולקחת " ... ( שמ ' ד , ח ט . < וכן התכלית הסופית של האותות שניתנו לבני ישראל ביצאם ממצרים היא , לדעת בעל ספר דברים , שמירת המצוות : " כי עיניכם הראת את כל מעשה ה' הגדל אשר עשה ; ושמרתם את כל ה...
אל הספר