א . אבני בנייה למלאכת הסיפור במקרא השיטות החדשות , שקנו להן אחיזה בחקר הספרות בעשרות השנים האחרונות ' והן מרובות פנים , ואף סותרות לעתים זו את זו , מושתתות על תפיסת מהותה של יצ > רת אמנות של הלשון , כפי שהגדירה בדיוק ובקיצור נמרץ מ"מ בובר : 'בשם שיר מכנים אנו את הדמות המילולית ... המשמיעה לנו אמת , שאינה יכולה להיעשות מלה אלא בדרך זו בלבד , דרך הדמות' . הווי אומר ; רעיון שנטבע בדפוס הלשון , או חוויה שעוצבה בדמות לשון , אי אפשר לעצבם אלא כך , במלים אלו , בצירוף מלים טעון אסוציאציות זה , בזרימות משפט אלו , בצלילים ובמקצבים אלה . כך ולא אחרת . כל אלה יחד הם ממהותה של היצירה האמנותית ; הסגנון אינו ' מכשיר ההתקשרות והביטוי , ' אבל גם אינו לוויית חן לרעיון , שבאה רק כדי לשוות לו צורה נאה יותר . בשום אופן אין להשוות את הזיקה בין התוכן לבין הצורה ביצירה ספרותית לזיקה שבין הגוף לבין הלבוש . שכן הבגדים ניתנים להחלפה לפי הרצון , מבלי שהלובש אותם ישתנה , אולם השיר — כיוון שהחסרת ממנו אפילו יו"ד אחת , או נתת אותו בפאראפראזה , שינית את גופו ורוחו , לפעמים אף נטלת את נשמתו לחלוטין ' . לפיכך כל פאראפר...
אל הספר