הודיה כט על הצלת הצדיק בחלקו הראשון של דף 17 נשתמר סופה של הודיה , שתיארה את הפורענות המאיימת על הרשעים ואת הצלתו של הצדיק ממנה . מתיאור הפורענות לא נשתמרו אלא שרידי שורות , הן השורות , 8—1 שאין בהן אלא רמז בלבד לתוכנו הכללי של הכתוב שממנו נשתיירו . אף על פי כן אפשר להסיק משרידים אלה ומן הרמז לפורענות , בהמשכה של ההודיה בשורה , 13 שהיה מדובר כאן על השמדתו של העולם בשרפה , בדומה לנהר די נור המתואר בהודיה ו . בפסקה השנייה של ההודיה ( שורות — ( 13—9 שאפשר לנסות ולהשלים את ליקוייה — מדובר על הצלתו של הצדיק מן הפורענות . מלבד עצם התקווה להינצל בעת המשפט באו לידי ביטוי בשורות אלו ביטחונו של הבחיר בידיעת הנסתרות שבידיו ( שורה , ( 9 תקוותו לזכות בטהרה מן החטא ( שורה ( 11 ואמונתו שיזכה בברכה המוענקת לחבורת הבחירים בכללה . תיאור הטוב , שהבטיח האל ליראיו , הוא סי , ם מרומם של ההודיה ( שורות . ( 15—14 התקווה שהצדיק יינצל מן הפורענות מובעת במגילה פעמים אחדות . בהודיה זו ניתן לה ניסוח מאלף וברור , המבליט יפה גם את אופייה המהפכני של הפורענות וגם את יסודות האמונה וההשקפה , שעליהן מבוססת תקוותו של הבח...
אל הספר