הודיה י ז אהבה בעל ההודיות יודע' שחסרי האל מובטחים לו . וידיעה זו היא לא רק חלק של השקפת עולמו , היא גם חוויה נפשית עמוקה , המביאה לידי מהפכה בלב האדם ולשינוי ערכים יסודי ברגשותיו ; המאמין , מאחר שהוא בחיר האל , אינו חש עוד צער בחייו , ביטחונו בבחירתו הוא נחמתו . גדולה מזו : הוא מסוגל להפוך את המר למתוק , היינו : לשלב לתוך חווית השמחה שבאמונתו גם את הצער ואת הכאב ולקבל עליו את ייסוריו באהבה . הוא יודע , שכל קורותיו נגזרו עליו מלמעלה ושלטובתו נגזרו , מאחר שהוא בחיר האל . לפיכך הוא גאה ושמח בצערו , כאילו ראה בו סימן לתשומת לב מיוחדת מצד ההשגחה העליונה . הרגשה זו היא מעין העמקה והחרפה של הנאמר במשלי ג , יב : 'כי את אשר יאהב ה' יוכיח' והיא עלולה להתעורר בלבותיהם של חסידים רבים ( עיין > 1 DD ; Eichrodt , Theoiogie des AT , 11 , p . 93 לדברים פסקה לב באמצע , וב'ברית החדשה' באיגרת יעקב א , ב , יב . ( כאן היא מגיעה לדרגה של צהלה 1 ' ותהי תוכחתכה לי לשמחה וששון תגיעי למרפא ... ובוז צרי לי לכליל כבוד' ( שורות . ( 25—24 דברים אלה שבפאראדוכס אינם אלא שיא של הודיה זו , שכולה מוקדשת להבעת רגש הקרבה...
אל הספר