הודיה ג הצלתי מאלהי הודיה זו קרובה יותר מחברותיה למזמורי תהלים . היא מצטמצמת בנושא מקובל בספר תהלים : הצלתו של הצדיק מרדיפת הרשעים . גם מרבה היא במליצות מקראיות . אווירת הכת האופיינית להודיות אינה מתבלטת במיוחד בהודיה זו , המתארת את מאבקו של המתפלל כמאבק אישי , אף על פי שהרשעים מופיעים כיסוד שוא ועדת בליעל' מלוכדת . תכונה קלאסית נוספת הוא המבנה הברור והמחושב יותר מן הנהוג ברוב ההודיות : ביטחונו של הצדיק נדון בפתיחה ובחתימה ורשעתם של הרשעים מתוארת בגופה של ההודיה ( הודיות אחרות בעלות מבנה דומה נמנו במבוא , סעיף . ( 18 אף על פי כן אין ההודיה חוזרת על יצירתם של בעלי מזמורי תהלים . היא מביעה בקיצור וברמיזה רעיונות אופייניים לכת , שזכו לניסוח רחב יותר בהודיות אחרות , והם : ביטחונו המוחלט של הצדיק באלהיו וגם ייאושו הקודם להחזרת ביטחונו ( מבוא , סעיף ( 47 ז תורת הגזרה הקדומה ( מבוא , סעיף ( 31 וההשקפה , שהאל עושה את אשר הוא עושה אך ורק למען שמו , כדי להגדיל את כבודו ( עיין מבוא , סעיף . ( 37 העיקרון שהוזכר בסוף משמש לפתרונה של קושיה יסודית ביותר , והיא : מה טעמה של הרשעה בעולם , לשם מה נבראו ...
אל הספר