תורת ההודיות

תורת ההודיות 5 השנה — כולם נוהגים לפי חוק קבוע , שלא חל בו שינוי מיום היבראם . האל הנהיג 6 את כל תנועותיהם של איתני הטבע עם בריאתם , 'הכיף את מעשיהם —כלשון ההודיות . והוא הדין לכל שאר הנבראים : כולם — הברואים והעתידים להיברא עד סוף כל הדורות — פועלים לפי החלטה אלהית שקדמה לבריאתם וממלאים במעשיהם את התפקיד שנגזר עליהם : 'ולפני היותם הכין כול מחשבתם ובהיותם לתעודותם 7 כמחשבת כבודו ימלאו פעולתם ואין להשנות' ( סרך . ( 15 , 3 שתי רשויות . 32 חשיבותה של תורת הגזרה הקדומה אינה בהסברת תהליכי העולם בכללו , אלא במשמעותה לגבי האדם . לפיה אף האדם אינו חפשי במעשיה אלא פועל לפי מה 8 שנגזר עליו מראשית בריאתו . מכאן מסקנות מרחיקות לכת לבעית הצדק והרשעה . האומר שמעשהו של האדם נתון בידו יכול לומר , שהצדיק מקיים את מצוו י ת האל והרשע מקלקל את מעשיו בניגוד לרצון הבורא . אבל האומר שהאדם אינו אלא מבצע את הגזרה שנגזרה עליו , מתחייב על ידי כך לומה שצדקתך ורשעתו של 9 האדם תלויות בגזרת האל . זהו טעמו של מאמר ההודיות : 'אתה בראתה צדיק ורשע' . ( 38 , 4 ) ומכיוון שבעית הצדק והעוול תופסת מקום מרכזי בתורת המגילות ( ...  אל הספר
מוסד ביאליק