הסגנון והמבנה הספרותי

הסגנון והמבנה הספרותי . 12 הקורא בהודיות עשוי להתרשם במיוחד מעושר הביטוי השופע בהן . אמנם לטעמנו יש בשפע זה של קישוטי סגנון מן המופרז והמכביד , ואף על פי כן אין לשלול ממנו הישג שבאמנות : הוא מקנה להודיות צליל אופייני משלהן . הגורמים העיקריים לעושר הביטוי הן השאלות נועזות , כגון : 'למזורות יבקעו אפעה ושוא' , ( 27 , 2 ) 'ויהמו שחקים בקול המוך ; ( 13 , 3 ) דימויים שבהפרזה , כגון : 'ודמעתי כנחלי מים' , ( 5 , 9 ) 'וירועו כול אושי מבניתי' ( 4 , 7 ) , וגיבוב דברים בתיאור עניין אחד , כגת : 'ואני יצר החמר ומגבל המים סוד הערוה ומקור הנדה , כור העוון ומבנה החטאה , רוח התועה ונעוה בלא בינה ונבעתה במשפטי צדק' . ( 23—21 , 1 ) בכל הדרכים האלה ממשיך בעל ההודיות בעיקרו של הדבר את מסורתם של מזמורי תהלים , אלא שמידת ההפרזה , הרגשנות ואהבת הגיבוב עולה כאן בהרבה על נטיות מעין אלו אצל משוררי המקרא . . 13 תוספת עשירות ניתנה לסגנונו על ידי שילוב מליצות מקראיות . מתוך השתר לות להידמות אל הדוגמה המקראית מרבה בעל ההודיות להשתמש בפסוקים ובשברי פסוקים בכל פעם שהוא רואה מקום לכך . לעתים הוא גם מצרף מליצות ורעיונות...  אל הספר