כד . דברי קהלת כחידה סתומה נשארה עד היום הכותרת שבראש מגילת קהלת : 'דברי קהלת בן דוד מלך בירושלים . ' לכאורה 'קהלת' שם עצם פרטי הוא , שמו של בן דויד , שהיה 'מלך בירושלים' אחרי אביו , וכשם פרטי מובן 'קהלת' גם בפרק יב , ט-י : 'ףתר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם וכוי בקש קהלת למצא דברי חפץ' וכוי . ושמות פרטיים של זכרים על משקל זה , כגון ספרת ( נחמיה ז , נז ) או & כךת ( עזרא ב , נז ; נחמיה ז' נט ) נמצאים במקרא , אמנם מתקופה מאוחרת בלבד . ואם במקום 'קהלת' נמצא גם 'הקהלת' בה"א הידיעה ( יב , ח : 'הבל הבלים אמר הקהלת , ' וגם בפרק ז , כז : 'אמרה קהלת' הכוונה , כדעת רבים : 'אמר הקהלת ' ( ' הנה נמצא למשל גם במקום ' ספרת' ( נחמיה ז , נז ) אף 'הספרתי ( עזרא ב , נה , ( ובכלל מצויים שמות פרטיים כאלה , בה * א הידיעה , במספר לא מועט אף בתקופת המקרא . הרי כל שם פרטי בראשיתו שם כללי הוא , שמכנים בו גם אישים מיוחדים , ואין לתמוה , שקראו לאנשים , שהיו , למשל , אופים או נגרים , רופאים או בעלי אומנות אחרת , קטנים או גדולים ו האופה , הנגר , הרופא , הקטן , הגדול וכדומה . לא בזאת הקושי ; ואולם קושי , שעד היום...
אל הספר