יב . כדבר הזה אשר אין לו שחר ( ישעיה ח , יט וכו ( ' יש בכתבי הקודש פרשיות הרבה , קשות וסתומות כשלעצמן ; אך יש גם פרשיות כאלה , אשר למעשה לא קשה היה לעמוד על תוכנן וכוונתן , אלמלא שהתרגלנו לקרוא אותן לפי הבנה אחת , שהפכה באילו למסורת , והבנה זו היא שמונעת ממנו כל אפשרות לעמוד על כוונתה האמיתית של הפרשה . ופסקה אחת כזאת , שהתלבטו בה קדמונים ואחרונים , היא זו שבישעיה ח , יא—כג : ( יט ) וכי יאמרו אליכם דרשו אל האבות ואל הידענים המצפצפים והמהנים הלוא עם אל אלהיו ידרש בעד החיים אל המתים . ( כ ) לתורה ולתעודה אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר . ( כא ) ועבר בה נקשה ורעב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה . ( כב ) ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח . ( כג ) כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי והאחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגוים . כלום אין כל הפסקה הזאת סתומה , ללא דרך לקבוע , על מה מדובר בה ? ואמנם קושי אחד כבר סילק אותו למעשה רש"י בפירושו . כי אם צורפו המלים 'לתורה ולתעודה' בחלוקת הפסוקים שבמסורת לפס' כ , עד שנאלצו המבארים לראות ב...
אל הספר