ו . שארה כסותה וענתה ( שמותכא , י ) בשמות כא , בפרשת ואלה המשפטים , מדובר ראשונה על האיש העברי הנמכר לעבד , ואחר כך דן הכתוב במקרה המקביל 'וכי ימכר איש את בתו לאמה / נערה זו 'לא תצא כצאת העבדים , ' וזאת מפני הטעם הטבעי , כי , כאשה , נועדת היא להינתן לזיווג וללדת ילדים , ולא תוכל שוב לעזוב את בעלה ואת ילדיה . ומקרים שונים מובאים כאן בחשבון , ביניהם גם מקרה זה , שייעד אותה קוניה לבנו . על מקרה זה נאמר בפס' ט-יא : 'ואם לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה לה . אם אחרת יקח לו שארה כסיתה ון $ נתה לא יגרע . ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף . ' והנה שאלה זו , מה מובן המלים האלה 'שארה כסותה וענתה' לא הובררה כל עיקר . אמנם אין ספק , כנראה , בכוונת המלה 'כסותה , ' ז '' א לבושה 1 אבל המלה 'שארה' תמוהה היא , אם הכוונה למזונותיה ! כי אין # ' אר' במקרא אלא מלה עברית קדומה בהוראת יבשר , ' וכן באה תמורת המלה , בדיוק באותה משמעות , ביתר השפות השמיות הקדומות , באוגריתית , באכדית , ובכתובות הכנעניות . 1 אבל כלום אפשר לסכם את כל מזונות האשה במאכלי בשר ? הרי אין בשימוש זה במקרא אלא 'לחם' בלבד . ואשר , לבסו...
אל הספר