ד . סיום ספר איוב בתרגום השבעים אחת הבעיות החשובות מסביב לספר איוב , אשר בפירושי - המוקדש כולו לספר העברי שבכתבי הקודש , לא יכולתי לנגוע בהן אלא בקיצור נמרץ . היא בעית הפסקה המעניינת , שנוספה בתרגום היווני בסוף הספר . וזה לשונה : nposn iwnnn ניתן בשבעים ייחוסם המפורט של יובב ושאר מלכי אדום בני עשיו , אך ייחוס זה' על כל שינוייו לעומת נוסחנו העברי בבראשית לו , מתאים הוא בכל פרטיו לנוסח השבעים בבראשית שם , ועל כן אינו טעון בירור כאן . הבנת הפסקה הזאת בפרשנות המקרא והתרגומים משתקפת יפה בדברי א . כהנא עליה בפירושו לאיוב ( תל אביב תרפ"ח ) עמ' רכז וכוי . לפי דבריו כוללת הפסקה שתי הערות אלו : ' א ) בניגוד לסיום וימת איוב וכוי ועל סמך תרגומו יט . כו , על עפר יקים עורי וכר , ולזה מכוון כנראה הלשון 'וכתוב : ' וכתוב כי הוא יקום עוד [ לתחייה ן עם [ האנשים ] אשר ה' יקימם . ' ב ) זה תורגם מספר ארמי [ ובו כתוב ] שהיה יושב בארץ עוץ- על גבולות אדום וערב , וקודם לכן היה שמו יובב ובקחתו אשר . ערביה הוליד בן ושמו אינוך . כך ראו רוב החוקרים—ואני בתוכם—בפסקה זו עדות לכך , שהשתמש התרגום היווני הזה , על יד המק...
אל הספר