יג . אלכסנדר בעל הקרניים ( אסכנדר ד'ו אלקרנין ) מקור הכינוי יבעל קרניים / ד'ו אלקרנין , הידוע לנו מן הקוראן ומן הספרות הערבית והעברית של ימי הביניים כשם לוואי של אלכסנדר הגדול בפרט , לא הוברר עד היום . חוקרי ימינו ( עי' במאמרו של א . מיטווך באנציקלופדיה האיםלאמית , ערך ( Dhu ' 1 Kamaini רואים בכינוי זה העברת תואר אלוהי קדום על מלך מפואר זה . ואולם אין כינויו זה של אלכסנדר נזכר אלא כ 900 שנה אחריו . במסורת היוונית והרומית אין זכר לכינוי כזה . ולא התלמוד ואף לא יוסף בן מתתיהו יודעים שם זה , הה האחרון אינו אומר ( קדמוניות ( 5 , 8 , 11 אלא : 'כאשר הראו לו ( לאלכסנדר ) את ספר דניאל , שנאמר בו בנבואה , כי יווני יהרוס את מלכות הפרסים , חשב את עצמו כיווני זה וכו" י המקור הקדום ביותר שמצא בו Noideke רמז לתיאור כזה של אלכסנדר כבעל קרניים , הוא באגדה סורית מן המאה השישית אחה"ס , בתקופה הרחוקה יותר מדי מאלילי ימי הקדם , עד שאפשר היה לקשור כינוי זה בתמונות האלילים הקדומים . ואמנם לא מן הסורים , אלא מן האגדה היהודית שאב מוחמד בקוראן 82 , 18 וכר את דבריו , שאינם אלא צירוף של רמזים לאגדות ידועות על א...
אל הספר