א . מדרכי לשונם ומחשבתם של חכמינו לשונם של חכמי התלמוד כלבוש לדרכי מחשבתם עדיין לא נחקרה כל צורכה . וגם בפרקים המכונסים בכרכים אלו נדונו ועוד יידונו מלים וביטויים , והמחשבות המובעות בהם , בהרבה דוגמאות' מבלי למצות אף מקצת מן הבעיות הכרוכות באלה . ויובאו נא כאן עוד כמה דברים על תופעות' תופעות שונות , שיש ללמוד מהן על כיוון המחקר' שכדאי להמשיך ולהעמיק בו לשם בירור דברי חז"ל בדרכי הבעתם . לא מעטות הן המלים שנתקבלו אצלנו בדיבור ובספרות בצורה מסוימת , ואילו בדיקתן במקורות מראה , שקדמונינו התכוונו למשקל דקדוקי אחר או אף למלה אחרת ממש . כך , למשל , נוהגת במסורת הלומדים ובשימוש הלשון החיה המלה 'ראיה' במשמעות הוכחה , ובמקורות מלה זו באה אף כנגד ההוכחה בעדים , ואין מחלוקת המדקדקים אלא בכך , אם יש לבטא מלה זו על משקל 'מלכה' ' או , כדעת אחרים , על משקל 'צדקה . ' אבל בין בניקוד זה ובין בניקוד זה אין להבין' כיצד הגיעה לשון ראייה כזו למשמעות של הוכחה . ומכאן המסקנה , שכמו במקרים מרובים , שנחשבה בהם ה"א המשקל כה"א הידיעה או אף להפך ( כדוגמת דור ה'פלגה , ' על משקל בקשה , שבטעות ביטאו אותה כלשון 'הפלגה'...
אל הספר