ד . טבור ובמה פעמיים בא במקרא הצירוף טבור הארץ , 1 ראשונה בשופטים ט' בסיפור הידוע על אבימלך בן גדעון ומלחמתו על שכם . געל בן עבד' ראש מתנגדיו של אבימלך , עומד פתח שער העיר , והנה הוא רואה את העם אשר ברגלי אבימלך יוצא מן המארב ממרומי הסלעים , והוא אומר אל זבל , שהוא כפי שנראה מהמשך הסיפור מאנשי בריתו של אבימלך , לאמור : 'הנה עם יורד מראשי ההרים . ' ובהמשך ( לו—לז ) נאמר : ' ויאמר אליו זבל : את צל ההרים אתה רואה כאנשים . ויסף עוד געל לדבר ויאמר הנה עם ירדים מעם טבור הארץ וראש אחד בא מדרך אלון מעוננים . ' המקום השני הוא ביחזקאל לח , יב , בדברי הנביא אל 'גוג ארץ המגוג נשיא ראש משך ותבל , ' המתגאה בלבו ואומר להתנפל על עם אלוהים : 'ואמרת אעלה על ארץ פרזות אבוא השקטים ישבי לבטח כלם ישבים באין חומה ובריח ודלתים אין להב ( יא ' ( לשלל שלל ולבז בז להשיב ידך על חרבות נושבות ואל עם מאסף מגוים עשה מקנה וקנין ישבי על טבור הארץ' ( יב . ( בשני המקומות לדעת כל המפרשים טבור פירושו בעיקר טבור ממש , ובפרט רגילים להשוות את הביטוי הדומה לזה ביוונית oVcpcdo ; rfj 5 x & Qas או , 0 ^ 0 X 05 tfj ; yfjs כלומר טבו...
אל הספר