ז . דרישה אל המתים בתקופת המקרא ' בבירור מהותה של הדרישה אל המתים במקרא — ' במלים אלו פתחתי את מחקרי על נושא זה , שפירסמתיו בשנת תרצ"ה ב'מנחה לדוד / קובץ מאמרים בחכמת ישראל , מוגש ליובל השבעים של החכם רי דוד ילין , עמי סט וכוי—יעסקו חוקרים רבים . וגם אני ניסיתי לפלס לי דרך להבנת מעשי כשפים אלו במאמרי 'אוב , ידעני' באנציקלופדיה העברית של הוצאת אשכול ( כרך א' עמי , ( 797—795 שיצא מקודם גם ביקונטרם לדוגמה' עמי לא ; ואמנם גם דבריי במאמרי זה לא היו אלא ניסיון ראשון למצוא דרך לפתרון השאלה המסובכת הזאת , אשר תוצאותיו צריכות לפי דעתי היום תיקון בכמה מקומות . ואם גם היום אין בידי תשובה מוחלטת לכל הספקות בעניין זה , נראה לי בכל זאת . שאפשר היום לברר מקצת הקושיות בירור יותר טוב , ושכדאי הדבר להרצות עוד פעם את כל העובדות הידועות לנו בדבר הדרישה אל המתים בימי המקרא ולפנות על ידי זה את הדרך לתשובה יותר מדויקת לשאלתנו . ' וגם היום , כעשרים שנה אחרי שכתבתי דברים אלו , עליי לתקן אותם בפרטים חשובים . התורה אוסרת את הדרישה באוב וידעוני , המשמשים בשאילת המתים , במקומות אלו : ויקרא יט , לא : אל תפנו אל האב...
אל הספר