ו . עזאזל ( ויקרא טז , ח וכר ) על עזאזל מדובר במקרא רק בפרשה אחת , בויקרא טז . בפס' ח י נאמר : 'ונתן אהרן על שני השעירם גרלות גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל . והקריב אהרן את השעיר אשר עלה עליו הגורל לה' ועשהו חטאת . והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני ה' לכפר עליו לשלח אתו לעזאזל המדברה . ' והכתוב חוזר לעניין בפס' כ כו : 'והקריב את השעיר החי . וסמך אהרן את שתי ידיו על ראש השעיר החי והתודה עליו את כל עונת בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם ונתן אתם על ראש השעיר ושלה ביד איש עתי המדברה . ונשא השעיר עליו את כל עונתם אל ארץ גזרה ושלח את השעיר במדבר וכוי . והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה . ' והואיל ואין המלה עזאזל נזכרת בכל מקום אחר בכתבי הקודש שלנו או במקור קדום מחוץ להם , ואין הוראתה יוצאת ברורה מן הפרשה שבויקרא טז , על כן לא נקבעה למעשה משמעותה . ואמנם היו בין פרשנינו העבריים שחיפשו את פירושה בדרך הנכונה , אלא שלא היו בידם העובדות , שהיו יכולות להוליך אותם אל האמת . התנאים הראשונים מסרו לנו במשנה , בפרט ביומא פרק ו , את הנוהג שנהג לגבי ה...
אל הספר