שרה יפת ' הולך אל דרום וסובב אל צפון' ( קהלת א , ו ) — למקורותיהן וגלגוליהן של המסורות הפרשניות תולדות הפרשנות לספר קהלת הן תולדות ההתמודדות עם עמדותיו יוצאות הדופן והיגדיו הנחרצים . מי שבוחן את מפעלם של הפרשנים במשך הדורות מגלה כי דחף אחד מפעיל את כולם : התחושה ש'בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא המשיב על דברי קהלת . ' ואולם , מאמרנו זה אינו נוגע בהיגדיו מעוררי המחלוקת של קהלת ובתולדות ההתמודדות עמם . באים אנו לעקוב אחר גלגולי המסורת הפרשנית הנוגעת ליחידה ' ניטרלית , ' שאין בה כדי לעורר בקורא תהיות תיאולוגיות או דחפים אפולוגטיים . דומה בעינינו כי העיון בגלגולי המסורת הפרשנית של קטע מעין זה , דווקא בשל היותו משוחרר מצרכים תיאולוגיים ואפולוגטיים , מאפשר לנו לעמוד על כמה מן התופעות המרכזיות בתולדות הפרשנות , על דרכיה הנפתלות , ועל זיקתה הבלתי פוסקת להיבטים של נוסח , מסירה ותרגום . והרי הקטע : א , ה : וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף זורח הוא שם א , ו : הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח למרות שמצד הפרטים יש בקטע זה מספר עניינים הטעונים בירור ,...
אל הספר