משה גרינברג מושג הזכות ( Right ) במקרא ממידותיו התרומיות של יעקב ליכט היא הנכונות להעמיק בחקירת נושאים רעיוניים כמו האמונות והדעות של בעלי המקרא וסופרי בית שני . מידה זו בולטת בספריו ובמאמריו ובשלל ערכים שחיבר באנציקלופדיה המקראית ( כרך ב ואילך . ( ערכים כגון מיתוס , נפש , נקמה , צדקה , קדושה , ועוד רבים , הם מלאכת מחשבת המעבירה לפני הקורא את מכלול הנתונים המקראיים בסידור נאה , את הבעיות העולות מהם ועמדות חוקרים כלפיהן , וביניהן גם עמדותיו השקולות והמפוכחות . לולא תרומתו של ליכט היה האנציקלופדיה לקויה ביותר מצד הטיפול באמונות ודעות . כנקודת המוצא להערותיי הבאות יכול לשמש קטע 1 קטן מהערך 'צדקה' 1 'הצדקה היא , איפוא , מה שמכונה ביהדות מאוחרת מצווה ' ] מעשה שראוי לקבל עליו שכר , [ ' ואפשר גם להגדירה כזכות' — ולראיה הוא מביא פסוקים ומפרשם , וכולל דב' כד , יג ; תה' קו , לא ; בר' טו , ו שבהם המשמעות היא שבח המעשה ( merit ) עם נחמ' ב , כ שבו היא 'זכות לבוא בתביעות' . ( right ) והנה אם המונח הבתר מקראי 'זכות' אכן כולל את שתי המשמעויות האלה — כמו אחיו המקראי 'צדקה' — ראוי שההבדל ביניהן יצוין ב...
אל הספר