פרק נ"ד המלה"חוכמה" מציינת : א. השגת האמיתות שתכליתן השגת האל ; ב. סיגול המלאכות ; ג. סיגול מעלות האופי ; ד. הערמה ותחבולה. היודע את מכלול התורה לאמיתה ייקרא חכם מבחינת האמיתות שבה ומבחינת מידות-האופי להן היא מחנכת. אבל, מכיוון שהעניינים השכליים שבתורה מקובלים ולא מוכחים בדרך העיון, קבעו בספרי הנביאים ובדברי החכמים את ידיעת התורה כמין אחד ואת החוכמה במוחלט כמין אחר. אותה החוכמה במוחלט היא אשר כה מוכחים השינים השכלים שקיבלנו ללא הוכחות מן התורה. הפילוסופים מדברים על ארבע שלמויות : שלמות הקניין, ש

תואר שבו מתואר האל בספרי הנבואה הוא תואר פעולהו2 . לכן , מפאת שהביא לידי מציאות את הכול הוא נקרא חסיד . מפאת רחמיו על החלשים , כלומר , הנהגת בעלי - החיים בכוחותיהם הוא נקרא צדיק . מפאת הדברים הטובים יחסית והייסוריםי3 הגדולים יחסית ההווים בעולם שמחייב אותם הדין הנובע מן החוכמה הוא נקרא שופט4 . בתורה שלושת השמות האלה כתובים במפורש : השפט כל הארץ ( בראשית י"ח , 25 ) , צדיק וישר הוא ( דברים ל"ב , 4 ) , ורב חסד ( שמות ל"ד , 6 ) 15 . מטרתנו בהסבר משמעויותיהם של שמות אלה היתה לסלול את הדרך לפרק שנביא אחרי זה . פרק נ"ד השם חכמה חל בעברית על ארבעה עניינים , כי הוא חל ( 1 ) על השגת האמיתות שתכליתן השגתו יתעלה . הוא אמר : והחכמה מאין תמצא [ ואי זה מקום בינה ] ( איוב כ"ח , 12 ) ן . ואמר : אם תבקשנה ככסף [ וכמטמונים תחפשנה , אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא ] ( משלי ב', 4 - 5 ) . וזה תדיר . ו ( הביטוי " חוכמה") חל ( 2 ) על סיגול המלאכות2 , איזו מלאכה שתהיה : וכל חכם לב בכם [ ילאו ויעשו ... את המשכן את אהלו ... ] ( שמות ל"ה , 10 - 1 1 ) , וכל אשה חכמת לב [ בידיה טוו ] ( שם , שם , 25 ) . הוא חל ( 3 ) ...  אל הספר