פרק נ' שושלות יוחסין שבתורה ורבים מסיפוריה נראים לכאורה חסרי תועלת. הרמב"ם מפרט לשם מה נכתבו

ארץ ויאמרו ] אך שקר נחלו אבותינו , הבל ואין בם מועיל ( ירמיה ט"ז , 19 ) . התבונן אפוא כמה מידתו של קלקול זה , ואם הוא דבר שראוי להתאמץ להסירו , או לא . שהרי רוב המצוות , כמו שהבהרנו , אינן באות אלא להסיר אותן דעות ולהקל את המטלות הגדולות והכבדות , היגיעות והעמל שהללו קבעו לפולחנם . מכאן שכל ציווי או איסור בתורה שטעמו נסתר ממך אין טעמו אלא לרפא מחלה מאותן מחלות שהיום , תודה לאל על ואת , אין אנו יודעים אותן עוד 103 . זה מה שמאמין בעל שלמות היודע את האמת שבדברו יתעלה : לא אמרתי לזרע יעקב מהו בקשוני ( ישעיה מ"ה , 19 ) . הנה סיימתי אחת לאחת את המצוות הכלולות בקבוצות אלה והסבנו את תשומת - הלב אל טעמיהן . נותרו רק מצוות בודדות ופרטים מעטים שלא ציינתי את טעמם , אף שלאמיתו של דבר הבאנו טעמים גם לאלה בכוח השרוב 04 י למתבונן הנבון . פרק נ ' יש גם דברים שהם מסתרי תורה ורבים נכשלו בהם . לכן ראוי להבהירם . הם סיפורים אלה המסופרים בתורה , אשר חושבים שאין תועלת בהזכרתם , כגון שהוא מתאר את הסתעפות השבטים מנוח , שמותיהם ומקומותיהמי ; וכן בני ומניר החורי2 ותיאור המלכים אשר מלכו בארץ אד 301 וכיוצא באלה . ...  אל הספר
הוצאת הספרים של אוניברסיטת ת"א על שם חיים רובין