פרק ל"ב מטרת התורה להרחיק את העם מעבודה זרה. הם היו רגילים להקריב קורבנות לאלילים ולגרמי השמים. אילו נצטוו להימנע מהקרבת קורבנות בשום צורה, לא היו מסוגלים לקבל זאת. לכן ציוותה התורה להקריב קורבנות לה', ובלבד שלא יעבדו עבודה זרה . שכן גם בטבע וגם בהיסטוריה באה לביטוי דרכו של האל להרגיל את האדם בהדרגה. אילו נצטוו בני ישראל במדבר להפסיק להקריב קורבנות מכול וכול, היה זה כאילו בימינו היה בא נביא הקורא לעבוד את האל והיה אומר :"האל ציווה עליכם שלא תתפללו ולא תצומו ולא תשוועו אליו בעת צרה. עבודתכם תהיה

פוק ל"ב כאשר תתבונן במעשים האלוהיים , כלומר , המעשים הטבעיימו , יתבררו לך מהם עורמת - החסד2 של האלוה וחוכמתו בבריאת בעלי - החיים , דירוג תנועות האיברים וסמיכותם זה לזה . כן יתבררו לד חוכמתו ועורמת - חסדו בדירוג מצבי מכלול הפרט שלב אחר שלב3 . דוגמה לכך הדרגת תנועותיו וסמיכות האיברים . חלקו הקדמי של המוח רך מאוד , חלקו האחורי קשה יותר . מוח חוט השדרה יותר קשה ממנו ומתקשה ככל שהוא נמשך . העצבים הם כלי החוש והתנועה . לכן העצבים הנחוצים להשגת החושים בלבד או לתנועה שטרחתה מועטת , כגון הנעת העפעף והלחי , הוצמתו מן המוח . והעצבים הנחוצים להנעת האיברים נעשו יוצאים ממוח חוט השדרה . ומכיוון שאי - אפשר לעצב , אפילו עצב שמקורו במוח חוט השדרה , בגלל רכותו , להניע פרק , נעשתה תחבולהנ לשם זאת בכך שהעצב נעשה סיבי , ואותו סיב מלא בשר והפך לשריר . אחרי - כן נחלץ העצב מקצה השריר כשהוא כבר קשה וקטעי רצועות התערבו בו והופך לגיד . הגיד נקשר בעצם ודבק בו . כך יכול העצב להניע את האיבר בהדרגה זאת . ציינתי לך את הדוגמה האחת הזאת דווקא , מפני שהיא הגלויה ביותר בין אותן נפלאות אשר הובהרו ב " תועליות האיברים"4 . הי...  אל הספר