כאשר תעקוב אחר דעה זאת ואחר הדעה הפילוסופית , תוך התבוננות בפרקים הקודמים בספר זה הקשורים בעניין זה , לא תמצא ביניהן שוני כלל בשום פרט מפרטי המציאות , אלא במה שהבהרנו שלדעתם העולם קדום ולדעתנו הוא מחודשן . הבן זאת אפוא ! פרק כ"ו כשם שנחלקו בעלי - העיון מבני - התורה ! אם מעשיו יתעלה באים בעקבות חוכמה , או בעקבות חפץ בלבד ולא מתוך בקשת תכלית כלל2 , כל נחלקו אותה מחלוקת עצמה בצוויים שצוינו . כי יש מי שאינו מבקש לזאת טעם כלל ואומר שהמצוות כולן באות בעקבות חפץ בלבד . ויש מי שאומר שכל צו ואיסור מהן באים בעקבות חוכמה ומכונת בהם תכלית כלשהי , ושלכל המצוות יש טעמים , ובשל תועלת כלשהי נצטווינו בהן3 . לכולם יש טעם ואין אנו יודעים את בחינת החוכמה4 בזאת . זאת היא שיטת כולנו , ההמון ויחידי הסגולה . לשונות הכתוב ברורים באשר לזאת : חקים ומשפטים צדיקים ( דברים ד', 8 ) 5 : משפטי ה'אמת צדקו יחדו ( תהלים י"ט , 10 ) . אלה הקרויים חקים כגון שעטנז6 וכשר כחלכ7 ושעיר המשתלח8 , אשר ( החכמים ) ז"ל אמרו עליהם במפורש : דברים שחקקתי לך ואין לך רשות להרהר בהם , והשטן 31 . השוו שקולניקוב , חסד , עמ' 165 - 166 ; שוורץ...
אל הספר