פרק כ"ד עניין הנסיון אף הוא מוקשה מאוד . הוא מן הקושיות הגדולות ביותר בתורה . התורה הזכירה אותו בשישה מקומות , כמו שאבהיר לך בפרק זה . מה שמפורסם' אצל האנשים בדבר הנסיון הוא שהאל מנחית פגעים על אדם מבלי שחטא קודם - לכן , כדי ששכרו יגדל . זה עיקר שלא הוזכר כלל בלשון גלויה בתורה . אין בתורה אלא מקום אחד מששת המקומות שפשטו יגרום לדמות עניין זה . ואני אסביר את משמעותו . העיקר התורתי , שהוא הפך הדעה הזאת , הוא דברו אל אמונה ואין עול ( דברים ל"ב , 4 ) . גם לא כל החכמים סברו כדעה המונית זאת . שהרי אמרו : אין מיתה בלא חטא ואין ייסורין בלא עון2 זאת היא הדעה אשר ראוי שיחזיק בה כל בן - תורה3 בעל שכל , ולא ייחס עשק לאל - הוא נעלה על זאת - כדי להאמין שראובן חף מחטא ושלם , ושאין הוא ראוי למה שפגע בו . על דרך הפשט הנסיונות הנזכרים בתורה במקומות אלה באים בתור מבחן וניסוי כדי שתיוודע מידת אמונתו4 של אותו פרט , או אותה אומה , או מידת ציותו . עניין זה הוא הקושי הגדול , ובמיוחד פרשת העקידה , אשר אין יודע אותה אלא האל ושניהם5 . ונאמר לו : כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ( בראשית כ"ב , 12 ) . וכן דברו כי מנסה...
אל הספר