לבאר לך את הדעה המיוחסת לאיוב והדעה המיוחסת לכל אחד מרעיו לפי ראיות שאלקט מדברי כל אחד מהם . ואל תשים לבך אל דיבורים אחרים שסדר הדברים חייב אותם , כפי שהסברתי לך בתחילת ספר זה 38 . פרק כ"ג כאשר חובר סיפור איוב זה , או כאשר אירען , היה הדבר המוסכם על החמישה , כלומר , איוב ורעיו , שכל מה שפגע באיוב ידוע לו יתעלה , ושהאל הפגיע בו את הפגעים2 האלה . כן הסכימו כולם שעוול אינו אפשרי מלפניו ( יתעלה ) ושאין לייחס לו עשק . גם תמצא את המשמעויות האלה הרבה בדברי איוב . כאשר תתבונן בדברי החמישה בשעת הוויכוח שביניהם תמצא שכמעט את כל מה שאמר אחד מהם - אמרו כולם . העניינים חזרו על עצמם ונכנסו זה בזה . בתוכם השתלב תיאורו של איוב את עוצם ייסוריו ואסונותיו למרות יושרו הגדול , ותיאור צדקו , אצילות אופיו , וטוב מעשיו . כן השתלבו בדברי רעיו אליו דברי עידוד להבליג , ניחומים והרגעה , ושראוי לו לשתוק ולא להתיר את רסן הדיבור כאדם המתקוטט עם אדם , אלא ייכנע למשפטי האל וישתוק . והוא אומר שעוצמת הייסורים מנעה הבלגה ויישוב - הדעת ולומר מה שראוי . רעיו כולם גם הסכימו שכל עושה טוב מקבל שכר וכל עושה רע נענש ; וכאשר אתה...
אל הספר