מה שראוי אפוא לאיש - אמת ישר להאמין הוא ששום דבר אינו נסתר כלל ממנו יתעלה , אלא הכול גלוי בפני ידיעתו שהיא עצמותו6 ; ושבלתי - אפשרי שאנו נדע אופן זה של השגה בשום פנים . אילו ידענו כיצד הוא , היה לנו השכל אשר בו משיגים באופן זה של השגה7 . כי זה דבר שאינו נמצא במציאות אלא לו יתעלה , והוא עצמותו . הבן זאת אפוא . כי אני אומר שזה מופלא8 מאוד ודעה נכונה , שכאשר בודקים אותה אין בה שום טעות ושום סילוף ולא אבסורדים9 . גם אין בה משום ייחוס חיסרון לאל . שהרי אי - אפשר בשום אופן שתהיה הוכחה מופתית בעניינים נשגבים וכבירים אלה , לא בהתאם לדעתנו , קהל בני - התורה0', ולא בהתאם לדעת הפילוסופים על חילוקי דעותיהם בשאלה זאתיו . ובכל הבעיות שאין עליהן הוכחה מופתית ראוי ללכת בדרך שבה הלכנו בשאלה זאת , שאלת ידיעת האלוה ( את זולתו ) . הבן זאת אפוא ! פרק כ"ב פרשת איוב המופלאה' והמתמיהה היא בגדר מה שאנו דנים בו . מתכוון אני שהיא משל להבהיר את דעות האנשים על ההשגחה . יודע אתה שחלק מן ( החכמים ) אמר במפורש : איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה2 . ומי שטען שהוא היה ונברא ושהיא פרשה שאירעה , לא ידע לה לא זמן ולא מקום ...
אל הספר