פרק כ"א ידיעתו של הלומד דבר מה, או המתבונן בו, היא תוצאה של הדבר ושל הלימוד או ההתכוננות. ואילו ידיעתו של היוצר דבר היא סיבה לדבר. ידיעתו של הבורא את הנמצאים היא סיבה לנמצאים, ואילו ידיעתנו אותם היא תוצאה. שום דבר לא נסתר מן האל. האדם אינו מסוגל לדעת את האל ידיעה אמיתית

פרק כ"א יש הבדל גדול בין ידיעת היוצר את מה שיצר וידיעתו של מישהו אחר את המיוצר הזהי . כי אם הדבר המיוצר נוצר על - פי ידיעת יוצרו , אזי יצר מה שיצר בעקבות ידיעתו . ואילו האחר , המתבונן במוצר זה ויודע אותו , ידיעתו באה בעקבות המוצר . דוגמה לזאת שהיוצר , שיצר תיבה שבה נעים משקלות על - ידי זרימת מים והיא מצביעה על השעות שעברו מן היום או הלילה2 , משיג ויודע את כל המים הזורמים בה , את השתנות כיוון הזרימה , כל חוט הנמשך וכל גולה היורדת . אין הוא יודע את התנועות האלה מתוך התבוננותו בתנועות הנוצרות עכשיו . אלא להיפך , התנועות שנוצרו עכשיו נוצרו על - פי ידיעתו . לא כן המתבונן בכלי זה . אלא כל - אימת שהמתבונן רואה תנועה כלשהי , נוצרת לו ידיעה חדשה . הוא ממשיך להתבונן , וידיעותיו מיתוספות ומתחדשות בהדרגה עד אשר הוא רוכש על - ידי זאת ידיעה של מכלול הכלי . אילו הנחת שתנועות הכלי הזה אינסופיות , לא היה המתבונן מקיפן בידיעתו לעולם . כן אין המתבונן יכול לדעת תנועה מתנועות אלה לפני היווצרותה , שכן הוא יודע מה שהוא יודע רק מתוך מה שקורה . כן המצב באשר למכלול המציאות ויחסו אל ידיעתנו ואל ידיעתו יתעלה . כי...  אל הספר
הוצאת הספרים של אוניברסיטת ת"א על שם חיים רובין