פרק י"ט מה שהביא אנשים להטיל ספק בכך שהאל יודע את הפרטים או אף לשלול זאת הוא מה שנראה בעיניהם כחוסר צדק במצביהם של בני-אדם . הנביאים נאלצו לצאת נגד דעות פסולות אלה

עוד נאמר באשר להשגחה על המעולים : שמר כל עצמתיו [ אחת מהנה לא נשברה ] ( תהלים ל"ד , 21 ) ; עיני ה' אל צדיקים [ ואזניו אל שועתם ] ( שם , שם , 16 ) ; יקראני ואענהו [ עמו אנכי בצרה , אחלצהו ואכבדהו . ארך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי ] ( שם , צ"א , 15 - 16 ) . הכתובים המביעים עניין זה , כלומר , ההשגחה על אנשים כפרטים לפי מידת שלמותם ומעלתם , מרובים מספור . גם הפילוסופים ציינו עניין זה . אבו נצר ( אלפאראבי ) 6 ן אמר בפתיחת ביאורו לאתיקה הניקומאכית של אריסטו לאמור : " אלה שיש להם יכולת להעביר את עצמם ממידה למידה הם אלה אשר עליהם אמר אפלטון שהשגחת האל מרובה בהם יותר"7'. התבונן אפוא כיצד הביאנו אופן זה של התבוננות לדעת את אמיתותו של מה שמסרו הנביאים כולם , עליהם השלום , בדבר ההשגחה הפרטית המיוחדת לכל איש ואיש לפי מידת שלמותו , וכיצד זה מתחייב מצד העיון , כאשר ההשגחה הולכת בעקבות השכל , כפי שציינו . ולא יהיה נכון לומר שההשגחה היא במינים ולא בפרטים , כפי שנפוץ בשם כמה משיטות הפילוסופים ; שהרי אין נמצא מחוץ לדעת8'זולת הפרטים . ובפרטים אלה דבק השכל האלוהי . ההשגחה היא אפוא רק בפרטים אלה . התבונן אפ...  אל הספר