פרק י"ז דעותיהם של בני - האדם על ההשגחה הן חמש . כולן קדומות , כלומר , הן דעות שנשמעו בימי הנביאים , מאז הופיעה התורה האמיתית המאירה מחשכים אלה כולמו . הדעה הראשונה היא טענתו של מי שטען שאין השגחה כלל על שום דבר בכל המציאות הזאת ושכל מה שיש בה , השמים וזולתם , קורה במקרה2 ועל - פי ההכנה3 . ואין בכלל מסדר ולא מנהיג ולא משגיח בשום דבר . זאת היא דעת אפיקורוס4 . הוא אף האמין בחלקיקים5 , ודעתו היתה שהם מתערבבים כפי שמזדמן ומתהווה מהם מה שמזדמן . בדעה זאת החזיקו הכופרים מישראל , ועליהם נאמר : כחשו בה' ויאמרו לוא הוא ( ירמיה ה', 12 ) . אריסטו הוכיח הוכחה מופתית שדעה זאת אבסורדית ושלא ייתכן שכל הדברים יתהוו במקרה , אלא יש להם מסדר ומנהיג . הזכרנו לעיל6 משהו מזאת . הדעה השנייה היא דעתו של מי שסובר שעל חלק מהדברים יש השגחה והם מונהגים על - ידי מנהיג ומסודרים על - ידי מסדר , וחלקם עזובים למקרה . זאת היא דעתו של אריסטו . אני אסכם לך את דעתו בדבר ההשגחה : הוא סובר שהאל יתעלה משגיח על הגלגלים ועל מה שבתוכם , ולכן הפרטים שלהם מתמידים כפי שהם . לכן אמר אלכסנדר7 במפורש שדעת אריסטו היא שהשגחת האל מסתיימ...
אל הספר