פרק ח' הכליון מתייחס אך ורק לחומר של הגוף ולא לצורתו. החומר לעולם פושט צורה ולובש צורה . כל חטאיו ועבירותיו של אדם נובעות מן החומר שלו. כל מעלותיו - מצורתו. בני אדם שונים זה מזה ברמתם המוסרית והשכלית בהתאם לחומר שממנו קורצו. הלשון העברית קרויה לשון הקודש, מפני שאין בה מלים לדברים מגונים שהשתיקה יפה להם

פרק ח ' בכל הגופים המתהווים וכלים הכליון יפגע רק מצד החומר שלהם , ולא מבחינה אחרת'. מצד הצורה ומבחינת עצם הצורה לא יפגע בהם כליון . הם נשארים קיימים . הלא תבין שצורות המינים כולן קיימות תמיד2 . הכליון פוגע בצורה רק במקרה , כלומר , בשל היותה קשורה בחומר . אך טבעו של החומר ואמיתתו היא שהוא לעולם לא פוסק מלהיות קשור בהעדר . לכן אין שום צורה מתמדת בו . אלא הוא פושט צורה ולובש אחרת תמיד . מה נפלאים3 דברי שלמה בחוכמתו בהשוותו את החומר לאשת איש זונה4 , כי חומר לא נמצא בשום אופן בלי צורה . מכאן שהוא אשת איש תמיד , אשר אינה חדלה מהיות עם איש , ולעולם לא נמצאת פנויה . למרות היותה אשת איש אין היא פוסקת מלבקש גבר אחר להחליף בו את בעלה , מפתה אותו ומושכת אותו בכל דרך עד שהוא מקבל ממנה מה שבעלה היה מקבל . זה מצבו של החומר5 . זאת מכיוון שכל צורה הנמצאת בחומר מכינה אותו לקבל צורה אחרת . אין הוא פוסק מלנוע6 לפשוט צורה זאת הנמצאת ולהשיג צורה אחרת . וחוזר חלילה אחרי שתימצא הצורה האחרת7 . התברר אפוא שכל השחתה , כליון או חיסרון הם בגלל החומר דווקא . הבהרה לזאת שבאדם , למשל , ניוול צורתו ויציאת איבריו ממצבם...  אל הספר