א . ההגמוניה של _ארץ ישראל ביחסיה עם התפוצות בימי הבית היוו המקדש והמוסדות הקשורים בו , כגון הסנהדרין , העלאת מחצית השקל , העלייה לרגל וכיוצא כאלו , את המסגרת העיקרית למערכת היחסים עם ארצות הפזורה שבה בלטה ריבונותה של הארץ . ברם , גם לאחר חורבן הבית נשמרה הזיקה של התפוצה לארץ ישראל ולמוסדותיה — הנשיאות והסנהדרין , ונתחדשה הריבונות וההגמוניה , של ארץ ישראל כלפי התפוצות . היצירות הספרותיות , הערכים המוסריים , אורחות ומנהגים ומסגרות חיי הציבור שנתחדשו ונתגבשו בארץ , נתקבלו גם בתפוצות , השפיעו , הדריכו וקבעו את חיי העם היהודי לדורותיו . ריבונותה של הארץ ביחס לתפוצות מצאה ביטוי בעיקר בתחומים הבאים ; התורה והמצוות . חיי התורה התחדשו סמוך לחורבן הבית ובמשך דורות רבים , בתקופת התנאים והאמוראים , מקובלים היו חכמי ארץ ישראל כבניסמכא להוראת התורה ולפסיקת ההלכה . תקופת הבית השני היו ימי יצירה גדולים בכל תחומי התורה אם בהגות , ואם כפירוש המצוות בחיי המעשה . אולם הרבה התחדש ונתגבש בתורתם וכהוראתם של התנאים והאמוראים לא רק כתשובה למציאות החדשה שנוצרה בחיי הציבור והפרט לאחר החורבן , אלא כהמשך ישיר לדר...
אל הספר