ג . ההנהגה הלאומית לאחר החורבן ראשית השיקום של חיי האומה ומסגרותיה הארגוניות במציאות שלאחר החורבן קשורה בשמו של רבן יוחנן כן זכאי ובמעשיו בעיר היוונית יבנה . רבן יוחנן בן זכאי , כוהן לפי מוצאו , מגדולי חכמי הפרושים כירושלים שלפני החורבן , שימש משנה לראש הסנהדרין , רבן שמעון בן גמליאל , וחתום עמו על אגרות שנשלחו לחבלי הארץ ולתפוצות בעניינים ציבוריים שונים . מן המסורות השונות על רבן יוחנן בן זכאי , עמדתו ומקומו בין הפלגים השונים בארץ ובירושלים , ברור כי הוא לא נמנה עם הקנאים . יתכן שרבן יוחנן לא נתן את ידו למרד כל עיקר , ועל כל פנים הזהיר את המורדים מפני גילויי קנאות ומפני תחושת הבטחון בעקבות נצחונותיהם הראשונים '" . הוא אף התריע מפני הסחפות יתר בגלי התחושה המשיחית כפי שמעידים דבריו : 'אם היתה נטיעה בתוך ידך ויאמרו לך הרי לך המשיח , בא ונטע את הנטיעה [ ואחר כך צא והקבילו . ' [ יציאתו של רבן יוחנן בן זכאי מירושלים וראשית מעשיו ביבנה מסופרים במסורת התלמודית בנוסחאות שונות , במקורות תנאיים ובמקורות אמוראים ומתוך גישות שונות לעמדתו כלפי המרד , כלפי רומא ותוך תפיסת מעשיו בייסוד של מרכז תורה ,...
אל הספר