פרק מ"ח ברור מאוד שלכל דבר מחודש יש בהכרח סיבה קרובהי שחידשה אותו . ולסיבה זאת יש סיבה , וכן הלאה עד אשר מגיעים אל הסיבה הראשונה לכל דבר , כוונתי לחפצו של האלנ ובחירתו . לכן יש שמושמטות בדברי הנביאים אותן סיבות אמצעיות כולן , ומעשה פרטי מחודש מיוחס לאל , ונאמר שהוא יתעלה עשה אותו3 . כל זה ידוע , וכבר דיברנו על כך , אנו ואנשי אמת4 זולתנו . והיא דעת אנשי תורתנו כולם . לאחר הכנה זאת שמע את אשר אבהיר בפרק זה והתבונן בו התבוננות5 מיוחדת , יתרה על התבוננותך בשאר פרקי ספר זה . הדבר אשר אבהיר לך הוא : דע שכל הסיבות הקרובותי , שמהן חודש מה שחודש , אין הבדל אם הן סיבות עצמותיות וטבעיות או בחיריות או מקריות6 . ב"בחיריות " מתכוון אני שסיבת אותו מחודש היא בחירתו של אדם , או אפילו רצונו של בעל - חיים מבין שאר בעלי - החיים . כי כל זאת מיוחס לאל יתעלה בספרי הנביאים , ונאמר בביטוייהם על מעשה זה שהאל עשאו , או ציווה עליו או אמרו . בכל הדברים האלה נאמרו לשון אמירה ולשון דיבור ולשון ציווי ולשון קריאה ולשון שליחה7 . זה הוא העניין אשר רציתי לעורר עליו את תשומת - הלב בפרק זה . כי האל הוא - כאמור - מי שעורר א...
אל הספר