פרק מ"ב בכל מקום בתנ" ך שנאמר בו שמישהו ראה מלאך, הרי זה כחלום נבואה או כמראה נבואה . גם הנביא קרוי מלאך . כאשר נאמר על אנשים כגון מנוח והגר, שלא הגיעו לדרגת נביאים , שהם ראו מלאך, הכוונה היא ששמעו בת קול

או שהוא רמז למלאך אשר הביא לעבר את הנבואה הזאת . או שזאת אמירה מפורשת שבכל מקום בו אתה מוצא דיבור מיוחס לאל בצורה סתמית - הרי זה על - ידי מלאך אצל שאר הנביאים ,24 כפי שביארנו .25 פרק מ"ב כבר הסברנו שבמקום בו נזכרת ראיית מלאך או פנייה בדיבור מצדו - זה אך ורק במראה הנבואה או בחלום , בין אם זה נאמר מפורשות בין אם לא , כפי שהקדמנו ואמרנוי . דע זאת והבינהו מאוד מאוד ! ואין הבדל אם כתוב בתחילה שראה את המלאך או שהיה פשט הכתוב שהוא חשב אותו בתחילה לבן - אדם , ואחרי - כן , בסופו של דבר , התברר לו שהוא מלאך , כל זמן שאתה מוצא שסופו של דבר הוא שזה שנראה , או פנה בדיבור , היה מלאך . אז דע אל - נכון שמתחילת המצב ההוא היה מראה הנבואה או חלום של נבואה . כי במראה הנבואה או בחלום של נבואה יש שהנביא רואה את האל מדבר אליו , כפי שנבהיר2 . יש שהוא רואה מלאך , ויש שהוא שומע את המדבר אליו ואינו רואה מישהו מדבר . ויש שהוא רואה דמות אדם מדברת אליו ואחרי - כן מתברר לו שאותו מדבר הוא מלאך . באופן זה של נבואה הוא מציין שראה בן - אדם עושה או מדבר ואחרי - כן ידע שהוא מלאך . בעיקרון גדול זה נקט אחד החכמים ז"ל , יתרה...  אל הספר