פרק כ' ראיות אריסטו שהעולם איננו יצירת המקרה ; כיצד להכין את תפישת אריסטו שהסיבה הראשונה מחייבת בהכרח את מציאות העולם

שזה יתחדש לאחר העדר 59 או שזה לא מתחייב , אלא שמייחדו , ייחדו מעולם ? כי גם מישהו מן המאמינים בקדמות טען כך . אתחיל לדון בשתי בעיות אלה , ואבהיר מה שראוי להבהיר לגביהם בפרקים שיבואו . פרק כ ' אריסטו מוכיח הוכחה מופתית שהדברים הטבעיים כולם אינם קורים במקרהי . ההוכחה המופתית שלו לכך היא כמו שציין , שהדברים המקריים אינם מתמידים ואינם ( מצויים ) לרוב , ואילו כל הדברים הטבעיים האלה הם או מתמידים או ( מצויים ) לרוב2 . השמים וכל אשר בהם מתמידים במצבים שאינם משתנים - כמו שהבהרנו - לא בעצמויותיהם ולא בהחלפת מקומותיהם3 . הדברים הטבעיים שמתחת לגלגל חלקם מתמידים וחלקם ( מצויים ) לרוב . המתמידים - כגון שהאש מחממת והאבן יורדת למטה , וה ( מצויים ) לרוב - כגון תבניותיהם של פרטי4 כל מין ומעשיו5 - וכל זה ברור . ומכיוון שפרטית ( של מין ) אינם על - פי מקרה , כיצד יהיה כולו במקרה ? זאת , אם כן , הוכחה מופתית שנמצאים אלה אינם מקריים . ואלה דברי אריסטו נגד מי מהקדמונים שטען שהעולם הזה קרה במקרה ושהוא היה מעצמו בלי סיבה . הוא אמר7 : " אנשים אחרים קבעו שהסיבה לשמים אלה ולעולמות כולם היא מעצמם , כי הם אמרו שמעצ...  אל הספר
הוצאת הספרים של אוניברסיטת ת"א על שם חיים רובין