פרק א ' בהתאם להנחה העשרים - וחמשי מתחייב שיש מניע אשר הניע את החומר של ( עולמנו ) המתהווה והכלה הזה לקבל את הצורה . וכאשר חוקרים מה הניע את המניע הקרוב הזהי , מתחייב בהכרח שיימצא לו מניע אחר או ממינו או לא ממינו . כי התנועה נמצאת בארבע קטגוריות3 , ו"תנועה " נאמרת עליהן בהכללה כפי שציינו בהנחה הרביעית . אך זה לא נמשך לאינסוף כפי שציינו בהנחה השלישית4 . מצאנו אפוא שכל תנועה נובעת בעקיפין מתנועת הגוף החמישי5 . שם ( השרשרת הסיבתית ) נפסקת , ומתנועה זאת ( של הגוף החמישי ) מסתעף ומשתלשל כל מניע ומכין6 בעולם השפל כולו . הגלגל נע תנועת העתקה7 שהיא הקדומה בתנועות כפי שצוין בהנחה הארבע - עשרה . כמו כן כל תנועת העתקה נובעת אף היא בעקיפין מתנועת הגלגל8 . כאילו אמרת שאבן מסוימת הנעה , הניע אותה מקל , את המקל הניעה יד , את היד הניעו גידים , את הגידים הניעו שרירים , את השרירים הניעו עצבים ואת העצבים הניע החום הטבעי9 , ואת החום * לפרק זה ראו דוידסון , מטפיסיקה , עמ' 52 והערה 16 ; וולפסון , מחקרים , ח"א , עמ' 561 - 582 ; פויג , מניע ראשון , עמ' 215 - 216 ; פרידמן ר"ז , מטפיסיקה , עמ' 780 - 786 ; שיפמן...
אל הספר