פרק נ"ג משלי הנביאים נתנו מקום לאמונה בתארים ; אין לה' שום תואר עצמות, ואין לייחס לו אלא תוארי פעולה

הבגד הזה". אופן זה של תארים רחוק מעצם המיוחס ולכן מותר 49 לתאר בהם את האל יתעלה , לאחר שתדע שמעשים שונים אלה אינם צריכים להיעשות על - ידי עניינים שונים שבעצמות העושה כפי שיבואר ,50 אלא כל המעשים השונים שלו יתעלה הם כולם על - ידי עצמותו ולא על - ידי עניין נוסף'5 , כפי שהסברנו . סיכומו של מה שבפרק זה הוא , שהוא יתעלה אחד מכל הבחינות , אין בו ריבוי ולא עניין נוסף על העצמות , ושהתארים המרובים בעלי המשמעויות השונות , המצויים בספרים , המורים עליו יתעלה , הם מצד ריבוי מעשיו , ולא בשל ריבוי בעצמותו , וחלקם בא להורות על שלמותו בהתאם למה שאנו סבורים [ בטעות ] שהוא שלמות , כפי שהסברנו .52 האם אפשר שהעצמות האחת הפשוטה אשר אין בה ריבוי תעשה מעשים שונים - דבר זה יוסבר בדוגמאות .53 פרק נ ' ג מה שהביא את המאמינים במציאות תארים לבורא להאמין בכך , קרוב למה שהביא את המאמינים בהגשמהי להאמין בה . את המאמין בהגשמה אין מביא לכך עיון שכלי , אלא הליכה בעקבות הפשט של הכתוב בספרי הקודש . כן הדבר לגבי התארים . מכיוון שנמצא שספרי הנביאים וספרי ההתגלות2 תיארו אותו יתעלה בתארים , הובנו הדברים כפשוטם , והאמינו שיש לו...  אל הספר
הוצאת הספרים של אוניברסיטת ת"א על שם חיים רובין