( כראשית ח', 21 ) , מתוך דימוי לאותו עניין אצל בני - אדם , על דרך דברה תורה כלשון כני אד .50 זה ברור וגלוי . מכיוון שביחס למרי של דור המבול לא מתברר בתורה שנשלח נביא - שלוח אליהם באותו זמן ולא שנאסר עליהם דבר ולא שאוים עליהם שיישמדו , נאמר על אודותם שהאל כעס עליהם בלבו . וכן באשר לרצונו שלא יהיה מבול : הוא לא אמר אז אל נביא : " עבור והודע להם על כך". לכן נאמר : אל לבו ( בראשית ח', 21 ) . ואילו כאשר מפרשים ויתעצב אל לבו ( שם , ו', 6 ) על - פי המשמעות השלישית , הסברו יהיה : " והאדם המרה את רצון האל לגביו " ; שכן לב מציין גם את הרצון , כפי שנבהיר בדבר היות לב שם משותף6 . פרק ל ' אכל . המשמעות הראשונה שנקבעה למלה זו בלשון היא נטילת המזון שבעלי - החיים נוטלים . לכך אין צריך דוגמה . אחרי - כן הבחינה הלשון באכילה שתי משמעויות . המשמעות האחת כליון הדבר הנאכל ואובדנו , כלומר , הישחת צורתו תחילה . המשמעות השנייה היא צמיחתו של בעל - החיים על - ידי המזון שהוא נוטל , התמדת קיומו באמצעותו , מציאותו הנמשכת וכושר' כוחות הגוף כולם באמצעותו . על - פי המשמעות הראשונה הושאל לשון אכילה לכל כליון , לכל השמד...
אל הספר