פרק כ"ב פירוש הפעל "בא", ומשמעותו כשהוא מוסב על ה'

הוא אומר : וישמע את הקול מדבר אליו ( במדבר ז', 89 ) . וכשם שייחס את הדבור לקול , כן הוא מייחס כאן את הקריאה לקול . מעין זה מופיע במפורש , דהיינו , ייחוס אמירה וקריאה לקול שהרי אמר : קול אמר קרא ואמר מה אקרא ( ישעיה מ', 6 ) . לפי ההנחה הזאת הפירוש יהיה כך : " ועבר קול מלפני האל בנוכחותו וקרא ה' ה'" . החזרה על ה' היא לשם פנייה . כי הוא יתעלה הוא אשר אליו הפנייה מופנית כמו משה משה ( שמות ג', 4 ) , אברהם אברהם ( בראשית כ"ב 11, ) , וגם זה פירוש יפה מאוד . אל תחשוב זאת לגנאי שמפרשים פירושים רבים את העניין הזה הקשה להבנה , הרחוק מהשגתנו , שהרי אין זה מזיק לענייננו . רשאי אתה לבחור איזו אמונה שתרצה : 24 או שמעמד גדול זה יהיה כולו מראה נבואה בלי ספק ושמבוקשו ( של משה ) היה כולו השגות שכליות : זאת שביקש ונמנעה ממנו 25 וזאת שאותה השיג . הכל שכלי , אין בו חוש , כפי שפירשנו בראשונה . או שהיתה עם זאת השגת חוש הראייה , אך ראייה זאת היתה של דבר נברא , אשר עם ראייתו מגיעה ההשגה השכלית לשלמות , כפי שפירש אונקלוס . אלא אם כן היתה השגה חזותית זאת אף היא במראה הנבואה , כפי שנאמר לגבי אברהם : והנה תנור עשן ...  אל הספר
הוצאת הספרים של אוניברסיטת ת"א על שם חיים רובין