שמיר

ואירח אגריפס את טיטוס בארמונו וערך שם שעשועי דמים עם השבויים היהודים . בתקופה הביזנטית שונה ייעודו של הארמון והוא הפך לבית מרחץ גדול . תעלות מים גדולות נכרו מאזור המעיין וחדרים הוסבו לחדרים חמים או קרים , מעברים נסתמו ונבנו ברכות . מהתקופה הביזנטית נמצאו גם קטע רחוב וחנויות באזור שמצפון לארמון הגדול . על פי המקורות הכתובים היתה בניאס עיר גדולה וחשובה בתקופה הערבית , אבל עד עתה לא נמצאו ממצאים משמעותיים מתקופה זו . בחלק המזרחי של שטח הארמון , מעל חורבות בית המרחץ , נבנה בתקופה הערבית מבנה הנראה כבית כנסת . המבנה הוא מלבני , פונה לירושלים , ובקצהו הדרומי במה קטנה . לצורך הבנייה השתמשו בתשעה עמודי גרניט בשימוש משני . אין בידינו הוכחה מוחלטת , אך ככל הנראה היה זה בית כנסת שפעל במאה ה - וו . במאה ה - 12 נבנו במקום ביצורים רבים . חומה גדולה הקיפה את העיר , ובצד המזרחי , הנגיש יותר , נכרה חפיר גדול . כאשר נפלה העיר בידי הצלבנים הם הוסיפו ביצורים רבים . מבין הביצורים קשה לקבוע מה נבנה על ידי הצלבנים ומה נבנה על ידי האיובים , שבאו אחריהם והוסיפו עוד ביצורים . מרשים במיוחד הוא בית השער בצד הדרומ...  אל הספר
כתר הוצאה לאור

ידיעות אחרונות

ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור