החרמון

החרמון החרמון הוא קמר ענק , המושך את העין בגובהו הניכר - פסגתו ברום של 21814 מ'- ובעובי העצום של תצורות הגיר הבונות אותו . תחילת הקמוט של החרמון התרחשה עוד בתקופת הקרטיקון העליון - שלב הקמוט של הקשת הסורית ; שלב נוסף של קמוט והרמה התרחש עם יצירת בקע ים המלח והירדן , על ידי תזוזה אופקית של לוח ירדן - ערב כלפי הלוח של ישראל - סיני . גובהו של ההר מוסבר , בין השאר , בכך שקו השבר משנה כאן את כיוונו - הוא פונה מזרחה - והלוח המזרחי , הנע צפונה , מתנגש עם הלוח המערבי . כתוצאה מכך נלחצות השכבות וחלה התרוממות גדולה ( תרשים ,3 כרך בקע הירדן ) . שיעור התרוממותו הטופוגרפית הקדומה של החרמון הגיע במרכזו עד כדי 4 ק"מ . כיום אין החרמון מתרומם לרום כזה , כי שכבותיו העליונות , שנחשפו לבליה נמרצת , הוסרו על ידי סחיפה וקומתו הונמכה ביותר מקילומטר . לפיכך מתגלות בחרמון שכבות סלע קדומות מאוד , מתור היורה , כלומר 140 - 208 מיליון שנה קודם זמננו . שכבות כאלה נמצאות ברוב חלקי ארץ - ישראל עמוק מתחת לפני הקרקע , להוציא את המכתשים שבנגב ואת אזור חמאם אלמאלח במורח שומרון , מערכת השברים הראשיים של החרמון , הלבנון וע...  אל הספר