אפשר שהיישוב בשקמונה והחורבן בצלמונה , במאות ה - 9 - 8 לפנה"ס , מעידים על כך שהגבול בין ממלכות צור וישראל עבר בראש הכרמל , או לאורך נחל קישון , וכי שקמונה היתה כנראה עיר ספר ישראלית . בימי השלטון האשורי והכשדי ירד ערכו של האזור כולו ואוכלוסייתו הידלדלה , אך בימי השלטון הפרסי שב ושגשג . הפרסים , שלא היה להם צי , באו בברית עם הפניקים , וכתגמול על שירותיהם הימיים חולק החוף הארצישראלי בין צור לצידון . מעתה לא היתה עוד שקמונה יישוב ספר , אלא שכנה בלב שטח צורי , על הדרך שהוליכה מעכו למצרים . עובדה זו ניכרת ברובע המגורים שנחשף בה מאותה תקופה . הרחובות ישרים ומקבילים , או ניצבים זה לזה ; הם מרוצפים וכוללים מערכת ביוב . יחידות הדיור שוות בגודלן , והן הוקמו במתכונת אחידה - חצר ושלושה חדרים . כל זה מעיד על שלטון מרכזי חזק , שדאג לרווחת התושבים . לפי פכי הבשמים , פלכי הנולים וקונכיות של חלזונות הארגמן שנמצאו בבתים , נראה שהתושבים עסקו בסחר הבשמים ובמלאכות הצביעה והאריגה . במאה ה - 5 לפנה"ס נחרבה העיר ונבנתה מחדש כעיר פרזות , במישור שסביב התל . הדבר מעיד אף הוא על הביטחון והשלווה ששררו כאן בימי חוס...
אל הספר