שגורשו מתל אביב . בתום המלחמה חיפשו מקום מתאים לשכן בו יתומות מבנות"היישוב הישן"מירושלים , חברון , צפת , טבריה ויפו . ב - 1923 נבחר המבנה של ה"סנטוריום", ואז שוכנו בו כ - 100 בנות ; המוסד נקרא " המעון לבנות ישראל". בשנים הבאות גדל המוסד בחסות ארגון " הדסה", ונוספו לו גם בנים . ב - 1925 החליטה חברת פיק"א להעמיד לרשותו את כל בתי המושבה , ולכן הועברו משפחות האיכרים לזכרון יעקב ולמושבות אחרות , ומאז היה המקום לכפר הילדים מאיר שפיה . הודות לריחוקו ובדידותו של המקום , הוא היה בשנות מאורעות המרד הערבי ( 1936 - 1939 ) מרכז לאימונים של ה"הגנה", ובשנת 1946 התקיים כאן קורס מ"כים של המחתרת . בשנת ,1957 בעקבות הסכם בין"הדסה"וממשלת ישראל , הוקם כאן כפר הנוער מאיר שפיה , שהוא בית ספר חקלאי מודרני ופנימייה לנוער . אוכלוסיית מאיר שפיה מונה כ - 420 נפש . בצד הדרומי - מזרחי של כפר הנוער פועלת מחצבת סיד גדולה , שכרסמה בהר עד גבולות מאיר שפיה . מדרום למושבה ( נ"צ 1477.2213 ) נמצאים שרידיה של חרבת שפיה . מבצר כפרלט ע"ע הבונים מגדו קיבוץ בשוליים המזרחיים - צפוניים של רמות מנשה , בגבול עמק יזרעאל ( נצ"מ 167.2...
אל הספר