בין השאר , למספר חבריו ומלוויו של מחמד . עשרות העצים העתיקים נשתמרו בזכות קדושת המקום לתושבי הסביבה , ובעיקר לדרוזים . מאמינים מהכפרים הדרוזיים בכרמל נוהגים לנדור נדרים בחרשת הארבעים . עד שנות ה - 50 של המאה ה - 20 נהגו לקשור כאן רצועות בד צבעוניות על ענפי העצים המקודשים , כפי שעדיין נהוג במקומות שונים בארץ . המקום והעצים נשמרו גם לפני שהוכרזו כשמורת טבע , ומעשיות מהלכות בכפרים על העונש שנגרם למי שהעז לפגוע בעצים . לכן , יד האדם לא פגעה בעצים גם בתקופת השלטון העות'מאני , והודות לכך נשמרה חרשת הארבעים משלושה אויבים - כריתה , שרפה ורעייה . לפי עדויות שונות היה בפינה הדרומית - מערבית של החורשה , עד שלהי התקופה העות'מאנית , שולחן סלע , שהיה כנראה מזבח עתיק , שאליו עלו מדרגות חצובות , ומעליו היתה גומחה המכוונת לעבר החרמון , הנצפה מהמקום בימים של ראות טובה . מעל חרשת הארבעים יש חניון לבילוי ופיקניק . בשמורה יש שביל הליכה למבקרים ולבאים לנדור נדרים , אך פעילות הפיקניק מותרת אך ורק בחניון המותאם לכך . השביל המסומן מוביל לכיוון באר שעומקה כ - 5 מ', הנמצאת במרכזה של בקעה קטנה עם עצי זית עתיקים -...
אל הספר