למפעל ההתיישבות קדם שלב של תכנון , שכלל סקר הידרולוגי מקיף . בין השאר העלה לוי שקולניק ( אשכול ) תכנית להקמת עיר נמל חדשה על חוף הים . מודדי הקרן הקיימת לישראל נתבקשו לבחון את האפשרות לייסד מרכז עירוני על חוף הים , מרכז שאמור היה לשרת את היישוב החקלאי בעמק . מחסור באמצעים כספיים הביא לגניזת התכנית . התכנון הכולל של העמק נמסר לאדריכל ריכרד קאופמן , שעיצב יישובים רבים בארץ . פרדסי הדרים , גידולי שלחין , ירקות , רפת ולול אמורים היו להיות ענפי המשק החקלאי . כשלב מכין להתיישבות העתידה נעשתה פעולת הכשרה מקיפה : נערכו מדידות , יובשו ביצות ונחפרה מערכת תיעול וניקוז . במאי 1932 הוחל בחלוקת הקרקע לתשעה יישובים , ובהם כאלף משפחות . בני משפחות מחוגי המעמד הבינוני בארץ , חברי אגודות פרטיות שהפקידו את פיתוח מטעיהם בידי הפועלים וארגוני הפועלים , היו אמורים להתחיל בהתיישבותם כאן . ב - 1940 הושלמה הרכישה של אדמת ואדי אלקבאני , חלקו האחר של עמק חפר , ונוספו עוד כ - 10,000 דונם לשטח הקיים . כך הושלמה כמעט רציפותה של רצועת ההתיישבות היהודית לאורך מישור החוף בין חיפה לבין תל אביב . כיום יש בעמק חפר כ - 55 ...
אל הספר