המהנדס הראשי של הברון , יצחק שטרקמט , הכין בשנת 1896 הצעת תקציב לייבוש הביצות , והוחל בייבוש ביצות רשראש , בטיח', דמיע'ה , עטא ואבריקתאס , שהקיפו את המושבה . בעקבות עבודות הייבוש ניטעו איקליפטוסים על פני כ - 4,000 דונם . פועלים ערבים מקומיים ופועלים מצרים הועסקו בעבודות הנטיעה . פקידות הברון דאגה לחיבור המושבה אל שוני ואל זכרון יעקב בדרך סלולה . כך נוצר נתיב קשר חיצוני למושבה . זכרון יעקב היתה בסיס עורפי לחדרה , ובה קיבלו המתיישבים שירותי רפואה על חשבון הברון . כך נהגו עד שנפתח בית חולים קטן בחדרה בשנת .1913 חברת יק"א , שקיבלה את הטיפול במושבות הברון , סייעה לחדרה בעת מעברה הזמני לשפת הים ( להלן , גבעת אולגה ) , וכן האיצה את עבודות הייבוש . בשנות העלייה השנייה ( 1904 - 1914 ) הצטרפו למושבה פועלי העלייה השנייה ועולים מתימן . רח'עזרא נבנה למען הפועלים , ולמען התימנים נבנו בתחילה צריפי עץ , ולאחר מכן הוקצתה להם קרקע לבנייה עצמית בשכונת נחליאל . בסיורו של הברון בארץ - ישראל בשנת תרע"ד ( 1914 ) הוא הביע רצון לרכוש שטחים נוספים מסביב לחדרה . רצונו לא מומש עקב פרוץ מלחמת העולם ה - ו . חורשת ה...
אל הספר