עין שבע

שמריה גוטמן הציע לזהות כאן את חמת , בין טבריה למגדל , המוזכרת אצל יוסף בן מתתיהו כמקום חניית הצבא הרומי לאחר כיבוש טבריה בדרכו למגדל ולגמלא , במרד הגדול . בקצה הצפוני של מניפת הסחף של נחל רקת בנו נזירים רוסים בסוף המאה ה - 19 אנטיליה , מתקן שאיבה המונע על ידי בהמה . מתקן זה הרים את מי הכנרת לאמה שהזרימה אותם אל השדות להשקיה . המתקן כולל מגדל שאיבה בגובה 9 מ'שבו היתה מערכת הרמת המים , אמת מים הבנויה על גבי קשתות וברכת אגירה . חוקר הכנרת מנדל נון מציין כי המתקן פעל עד שנות ה - 20 של המאה ה - .20 במרכז השטח בנויה כנסייה רוסית - פרווסלבית קטנה שאותה מחזיקות מספר נזירות המתגוררות במבנה סמוך , ובחלקו הדרומי השייך לימק"א בנויה כנסייה נוספת ומלון קטן על המצוק מעל הכנרת . עין שבע ריכוז גדול של נביעות , רובן של מים גפרתיים , בבקעה קטנה בצפון - מערב הכנרת . ליד הנביעות יש מתקנים כגון ברכות , אמות מים , טחנות וטורבינות וכן מקומות קדושים לנצרות . זהו שדה דיג , מן העשירים בכנרת . שם המקום בפי הערבים - א - טבע'ה ( טבחה ) , ושמו היווני העתיק הוא הפטפגון - " שבעת המעיינות". המקום לא נזכר במקורות יהודיי...  אל הספר
כתר הוצאה לאור

ידיעות אחרונות

ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור