ושטיחונים , שנארגו ונרקמו על ידי נשים דרוזיות שנדרו להביא שי לנביא . ליד הקבר קבועה ברצפה אבן , ובה טביעת רגל המיוחסת ליתרו . במרכזה ניכר סדק , שלפי אמונת הדרוזים נוצר כאשר הניח הנביא את כף רגלו על הסלע , וזה התבקע תחתיו . הקבר היה מוכר כבר בימיו של צלאח א - דין ובראשית המאה ה - ,13 אך שום מקור , כולל האמיר הדרוזי צלאח אבן יחיא , המזכיר את הקבר במאה ה - ,15 אינו קושר אותו לדרוזים . המקור האירופי הראשון שמציין את זיקת הקבר לדרוזים הוא לורנס אוליפנט , המזכיר ב - 1884 את החגיגות הדרוזיות במקום . למרות שהאתר מקודש גם למוסלמים הסונים וגם ליהודים , הוענקו זכויות אחזקת המקום לדרוזים , בימיו של הנשיא השני של מדינת ישראל , יצחק בן - צבי . מאז השתרשה ההכרה במקום כאתר דרוזי מובהק . חג א - נבי שעיב בחטין הוא חגם העיקרי של הדרוזים בישראל ; החג , החל ב - 24 - 27 באפריל , קיבל צביון של חג עממי רשמי , והממשלה משגרת נציג מטעמה לברך את הדרוזים . בחג מתקיימים טקסים דתיים , " פנטזיות"עממיות - שירה , ריקודי דבקה וארוחות חגיגיות - ומצעד ומסדרים של חיילים דרוזים מיחידת המיעוטים של צה"ל . בתחום הכפר הערבי הנט...
אל הספר