שבמקדש בתמנע , ואפשר שאתרים אלה היו נמלים או תחנות חוף לאניות המתוארות בפפירוס הריס . השלב השלישי במקדש היה כנראה מדיני . לאחר שעזבו המצרים את האזור נמשכה בו הפקת הנחושת על ידי תושבי הסביבה , וגם המקדש שוקם על ידם . נראה שהמדינים היו אז הקבוצה העיקרית באזור , וחלק גדול מן הממצאים במקדש בשלבו השלישי מיוחסים להם . מלבד כלי חרס מעוטרים אופייניים - קרמיקה מדינית - נמצאו כאן חפצים רבים מנחושת ; הבולטים שבהם הם נחש נחושת בעל ראש מוזהב - נחשתן - שאורכו 12 ס"מ , וצלמית של איל מקרין , שאורכה 4 ס"מ . התוספת העיקרית במקדש בשלב השלישי היא טור של מצבות , שהוצבו במקביל לקיר הדרומי - מערבי . כמה מהן הם פריטים ארכיטקטוניים מעוטרים , שנלקחו מהשלבים הקודמים של המקדש . בשלבו השלישי היה המקדש מכוסה כנראה ביריעת בד , שחיפתה עליו כעין אוהל . שרידיו של האריג נמצאו בכל שטח החפירה . פעולת כריית הנחושת בתמנע נפסקה בסוף המאה ה - 12 או בראשית המאה ה - וו לפנה"ס , וחודשה רק בתקופה הרומית . בשנת ,1978 כשנתיים לאחר סגירתו של מפעל תמנע , הוחל בתכנון פרק תמנע ובהכשרתו . הוכשרו דרכים סלולות אל אתריה המרכזיים של בקעת תמ...
אל הספר