הנגב . על חלק מן הממצאים חרותים צלבים , המעידים אולי על מציאות כנסייה במקום . כן יש באתר בארות , בורות וברכות מים . בשתי גדותיהם של הערוצים המתחברים לנחל גרר נמצא בית קברות מן התקופה הביזנטית שהכיל עשרות רבות של קברים , שנפגעו בעת הקמת הסכר , ובהם נחשפו מנחות של כלי חרס וכלי זכוכית . נפר ערבי הרוס בין הקיבוצים דורות ורחמה ( נצ"מ 120.100 ) , ובקרבתו שרידי יישוב קדום . אל האתר הקדום אפשר להגיע מכביש דורות - רחמה ( מס'334 ) ; כ - 2 ק"מ לפני קיבוץ רחמה פונים בדרך עפר צפונה , עוברים על פני שרידי הכפר ויורדים אל נחל רחמה . במאה ה - 19 ישבו כאן פלאחים אריסים ( חראת'ים ) , שעיבדו אדמות בתחום השבט הבדווי אלעטאונה . השם גממה נגזר מן המילה הערבית ג'מאמה ("גומות המים") . מידיעה שהופיעה בשנת 1912 בעיתון " האחדות"אנו למדים , שטחנת הקמח של הכפר היתה שייכת ליהודים : " שני יהודים מקסטינה ( באר טוביה ) קנו כברת אדמה של 200 דונם בצד הצפוני של ג'מאמה והעמידו שם טחנה". תושבי הכפר הערבי ברחו במלחמת העצמאות לרצועת עזה . השרידים באתר הם מן התקופה הביזנטית , והם כוללים פריטים ארכיטקטוניים , בורות מים וחרסים . ...
אל הספר