הר ציון חלקה הדרומי של הגבעה המערבית של ירושלים . יישובה החל בסוף ימי הבית הראשון , והוא הוקף חומה , כנראה כבר בימי המלך חזקיהו ( ראשית המאה ה - 8 לפנה"ס ) כחלק מן ההכנות למצור בעת המרד נגד האשורים . בימי הבית השני היתה חלק מן העיר העליונה , לפנים מן החומה הראשונה . גם לאחר חורבן הבית נותרה כנראה נוכחות יהודית באזור זה . בשנת 390 לספירה נחנכה כאן כנסייה ענקית , הגיה סיון , היא כנסית ציון הקדושה . מכאן מאילך זוהה כאן באופן מסורתי הר ציון , אם כי בעצם הר ציון הוא אחד משמותיו של הר הבית . בתקופה הביזנטית התפתח כאן רבע ציון , שהתקיים גם בתקופה הערבית הקדומה . מסוף המאה ה - וו ואילך הר ציון לא היה מוקף בחומה . הצלבנים הקימו על חורבות הכנסייה הביזנטית , שנהרסה בידי המוסלמים , את כנסית גברתנו של הר ציון . כנסייה זו חרבה בחלקה ב - ונו ,9 על ידי השליט האיובי אלמלך אלמעט'ם . לאחר התקופה הצלבנית החלה בשולי האזור התיישבות יהודית , שנדדה מאוחר יותר לרבע היהודי של ימינו . למן המאה ה - 16 ההר היה בידי המוסלמים , אשר אסרו את הגישה אליו ואל קבר דוד שבו עד למלחמת העצמאות . בליל 18.5.1948 - 17 הר ציון - ...
אל הספר